צור קשר

צור קשר

checked

התחלת טעימות אצל תינוקות - איך לעשות זאת נכון? חלק א'

התחלת טעימות אצל תינוקות - איך לעשות זאת נכון? חלק א' (הגדל)

מטעימה ראשונה ועד מזון במרקם חלק

  • תהליך הטעימות מתחיל בסביבות גיל שישה חודשים, בהתאם לשלב ההתפתחותי של התינוק, מידת התעניינותו במזון ויכולתו לשבת זקוף בכוחות עצמו.
  • זהו תהליך הדרגתי, שצריך להתחיל בטעימות קטנות, בין פעם אחת לארבע פעמים לאורך היום, מבלי להחליף את ההנקה או את תחליפי החלב
  • רצוי להתחיל בירקות קלים לריכוך ושאינם בעלי נטייה אלרגנית, כמו תפוחי אדמה, בטטות וקישואים. אחריהם – לעבור לפירות ורצוי להתחיל מפירות שאינם טרופיים.
  • לאחר 'סבב' טעימות ראשוני של כמה חודשים, ובהתאם למידת שיתוף הפעולה מצד הפעוט, אפשר לעבור בזהירות ובהדרגה למאכלים בטחינה גסה יותר, ולהוסיף גם עוף, בשר וביצים

כחצי שנה לאחר הלידה מתחיל אחד התהליכים המרגשים בחייו של התינוק (ואולי עוד יותר מזה בחיינו שלנו, ההורים...)- שלב התחלת הטעימות, או במילים אחרות – הרגע שבו הוא מתחיל להיחשף לאוכל מוצק, אט־אט ובהדרגה.

איך עושים את זה נכון? בכתבה זו נעסוק בחלק הראשון, בחודשים הראשונים של תהליך הטעימות.

 

מתחילים לאט – ועם הזמן מגבירים שלב #1

נראה שהכלל החשוב ביותר בנושא הטעימות הראשונות לתינוק הוא: לאט, בהדרגה. זכרו שמדובר ביצור קטן שעד כה הכיר רק דרך אחת לצריכת מזון, כנוזל, וכי מערכת העיכול שלו עדיין 'מבשילה'. לכן המעבר למאכלים חדשים חייב להיות זהיר והדרגתי, תוך הבחנה בתגובות התינוק ובהתנהגותו.

ככלל, משרד הבריאות ממליץ להתחיל את תהליך הטעימות בסביבות גיל שישה חודשים, כתלות בשני היבטים כלליים שצריכים להתקיים במקביל:

  • ההתעניינות של התינוק: אם הפעוט עוקב אחרי תנועותיכם כאשר אתם אוכלים לידו, מחקה אותן, מזיל ריר, מבקש 'לחלוק' באוכל – זהו סימן ראשוני לכך שהוא מוכן לטעום
  • מצבו הפיזיולוגי: אם הפעוט כבר מצליח להחזיק את ראשו ואת פלג גופו העליון בצורה יציבה, אם הוא יושב זקוף, סימן שהוא מוכן.

בשלב הזה אפשר להתחיל לחשוב על טעימות קלות, בתחילה כמות של כפית אחת ביום ולאחר מכן פעמיים ביום, וכמובן – לא במקום ההנקה או תחליפי חלב האם. בשלב זה, המזון צריך להיות בעל מרקם חלק לחלוטין.

כיצד תתבצע ההאכלה בפועל?

  • ההאכלה עצמה, כאמור, תתבצע במנות קטנות, בכפית קטנה. הניחו על לשונו של התינוק 'טיפה' מהאוכל, ואפשרו לו לחוש בטעם ובמרקם ולבלוע בנחת. רצוי לבצע אותה בשעות קבועות, כדי 'להניח את התשתית' לארוחות בזמנים מוגדרים. אפשר ואף מומלץ להצטייד גם בכפית משלכם – כדי לאכול יחד עם הפעוט ולעודד אותו לאכול גם כן, כמו גם להרגיל אותו לאכילה משותפת.
  • בחנו היטב את תגובותיו של התינוק לטעימות הראשונות: אל תתעקשו להאכיל אותו אם הוא אינו מעוניין, והוסיפו עוד מנה קטנה אם הוא מבקש עוד. עם זאת, רצוי בשלב הראשון להתחיל עם כמויות קטנות מאד, לתת לגוף להתרגל בהדרגה ולשלול רגישות למזונות השונים.   
  • הקפידו על האכלה במזון אחד בכל פעם במשך יומיים או שלושה, ורק אז לעבור לירק או לפרי הבא. כך תדעו עד כמה הוא אוהב את המזון הזה, ותוודאו שהוא לא מעורר תגובות אלרגיות.

אילו מאכלים מומלצים בשלב הראשון?

  • ירקות - מומלץ מאוד לאכול ירקות, אך לא כל הירקות מתאימים בשלב הזה. קישוא ודלעת הם ירקות מצוינים לטחינה במרק, כיוון שהם מימיים וקלים לעיכול. בהמשך, ולאחר שהתינוק מתרגל לירקות הרכים, ניתן לעבור לירקות עמילניים יותר כמו תפוח אדמה ובטטה. כמובן שאת הירקות יש להביא למרקם דייסתי.
  • ירקות למתקדמים - ירקות "של סלט" כדוגמת עגבניה ופלפל ואפילו חציל הם ירקות שמומלץ לשמור לשלב מתקדם, כחודש לפחות לאחר שהתינוק התרגל לירקות הבסיסיים. עם עם הירקות המצליבים - כרוב, כרובית וברוקולי כדי להמתין. הם אמנם בריאים מאוד, אך עשויים לעורר גזים. ככל שהתינוק גדל - מערכת העיכול שלו מתחזקת. השאירו את הירקות המצליבים לבסוף.
  • דייסות - ניתן לתת לתינוק דייסה המבוססת על דגנים כבר בשלב הטעימות, ומבוססת על תמ"ל או חלב אם.

מאכלים אלרגניים ומרקם גס מעט יותר שלב #2

השלב השני הוא השלב שבו נעבור למזונות מגוונים יותר – לאחר שווידאנו, כמובן, שהשלב הראשון עבר בהצלחה, שהתינוק התרגל לרעיון הטעימות ושהוא מבקש לאכול עוד.

  • בשלב זה אפשר להוסיף לתפריט קטניות (עדשים למשל), דייסות המותאמות לפעוטות ואפילו בשר – עוף, הודו ובקר. גם ביצים אפשר להכניס לתפריט, אך לא לפני גיל חצי שנה. הרעיון שבגיוון ובהוספת המאכלים הללו לתפריט נובע בעיקר מהצורך בהוספת ברזל לתפריט של הפעוט, שכן הוא יצרוך אותו פחות ופחות, בעתיד הקרוב, דרך הנקה או תמ"ל. לא לשכוח שבגיל חצי שנה יש להגדיל את מינון טיפות הברזל ולתת לתינוק 6 טיפות ביום (המינון המומלץ כאשר מדובר בטיפטיפות פריפל).
  • חשוב מאוד להגיש לתינוק את האוכל בצורה המותאמת לו, כלומר במרקם רך, טחון, קל לבליעה. עם זאת, אפשר לעבור למרקם מעט גס יותר – כלומר משחה שאינה אחידה לחלוטין. שלב זה מתרחש בין סביבות גיל שבעה חודשים לתשעה חודשים.
  • עניין נוסף שאפשר להתחיל בגיל זה הוא מתן מאכלים הידועים כאלרגניים. מזונות אלרגניים כדוגמת בוטנים, ביצים, חיטה (גלוטן) וכדומה ניתן לתת בשלב הטעימות החל מגיל 4 חודשים, ורק בתצורה של מזון טחון או מרוסק מאוד. כך לדוגמה, אפשר להעניק לתינוק מחית של אבוקדו או חמאת בוטנים (או חטיף בסגנון במבה, מרוסק ואפילו מעט רטוב). שלב זה הוא שלב חשוב בפני עצמו, שכן הוא לא רק מאפשר לאתר אלרגיות שונות – מחקרים שנעשו בנושא גילו כי מתן מאכלים אלרגניים, במנות קטנות ובהדרגה, יכול להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיות בעתיד.
  • אין לתת לתינוק חלב פרה או דבש לפני גיל שנה. הסיבה לכך נעוצה ברעלן מסוים שעשוי להיות מופרש על ידי חיידק הבוטוליניום הנמצא בדבש, אשר מסוכן לתינוקות מתחת לגיל שנה.

הוספת נוזלים - מתי?

 

כשהתינוק יונק, הוא לא זקוק לשתייה. בשלב בו הוא מתחיל לאכול אוכל מוצק (לערך מגיל 6 חודשים), גם אם זה אומר דייסות ומרקים, הוא צריך לשתות מים. עד גיל שנה יש חובה להרתיח מי ברז, ואם מדובר במים מינרלים - אין צורך. מיותר לציין שכדאי מאוד להימנע משתייה מתוקה, שהיא אינה בריאה ועלולה לגרום להרגל לא טוב.

 

המלצות כלליות

  • לא להאכיל בכוח.
  • שמרו על אוכל ניטרלי, ללא מלח או תבלינים.
  • הקפידו שהאוכל טחון היטב. גוש של ירק במרק עלול להזיק מאוד.
  • בקרה על מזונות אלרגניים - מזונות אלרגניים יש לתת בבקרה ומעט בכל פעם כדי לזהות תגובה אלרגית במידה וקיימת.

 

למעבר לחלק השני של הכתבה

עבור לתוכן העמוד