צור קשר

צור קשר

checked
בר שפותדלג על בר שפות
חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מתי להתחיל עם המוצקים?

 

  • בעת לידתו, מערכת העיכול של התינוק אינה בשלה, וכן היא אינה מסונכרנת עם מערכת הנשימה שלו, מה שמוביל לתופעות כמו פליטות, גזים ועצירות.
  • בגיל 4 חודשים לערך התינוק מגיע לשלב החלפת התזונה, ובהתבסס על מחקרים משרד הבריאות ממליץ חשיפה למוצקים בשלב זה בכדי להקטין את הסיכוי לפתח אלרגיות.
  • סנכרון מערכת הנשימה והעיכול של התינוק מגיע רק בשלב בו התינוק מתיישב עצמאית, ועל כן זהו השלב האידאלי פיזיולוגית ומוטורית גם יחד להתנסות ואכילת מוצקים.
  • גם מוכנות קוגניטיבית משפיעה על עצמאות ונפרדות מהאם ומשליכה על חווית האכלה. על כן יש להקפיד על הושבה זקופה, וכן לאפשר התנסות עצמאית של התינוק עם המזון.

כשאנחנו ההורים מחפשים תשובה לשאלה מתי להתחיל לתת לתינוק שלנו להתנסות במזונות אחרים מלבד חלב אנו נתקלים באין ספור גישות. ממש כמו בנושא השינה של התינוקות, אני רוצה להציג במאמר זה מקצת מהגישות השונות ולהציע היגיון בבחירת הדרך המתאימה לנו

כשהתינוק שלנו עוד עובר ברחם הוא מקבל את המזון שלו דרך חבל הטבור והשלייה. גם את האוויר והחמצן אותו הוא צורך הוא מקבל בבטן אמו באותה הדרך. ברגע בו יוצא התינוק לאוויר העולם מערכת העיכול ומערכת הנשימה מתחילות לעבוד באופן אחר ממה שעבדו כשהוא היה עובר.

אולם מעבר זה שקורה עם הלידה לא מסמל את הבשלות והסנכרון של המערכות וזהו תהליך ארוך שיכול לקחת הרבה חודשים בהם ניתן לראות שלבים מסוימים. למעשה השלב הראשון שרבים מהאנשים קוראים לו "גזים" הוא שלב משמעותי בהבשלה והסנכרון של המערכות, בשלב הזה שמתרחש לרוב ב3-4 חודשים הראשונים לחייו של התינוק אפשר לראות הרבה תופעות כמו פליטות, גזים כלואים, גרעפסים כלואים, קושי לעשות קקי, ריפלוקס, שיהוקים ואפילו לפעמים פליטות מהאף. כל התופעות הללו מעידות על חוסר בשלות וחוסר סנכרון בין שתי המערכות המשמעותיות בגוף התינוק.

הבשלה של מערכת העיכול ואלרגיה למזון

 

בשלב הראשון הקנה והושת אינם בשלים מספיק כדי להפריד בין האוויר למזון הנכנס פנימה ואפשר לראות מצבים בהם התינוק מוציא גרעפס למשל לא אחרי אוכל מכיוון שהאוויר יכול להיכנס למערכת העיכול גם כשהוא בוכה או סתם בנשימה רגילה.

בכדי לעבור את השלב הראשון בשלום יחסי כדאי לנהוג כמו שרב הדיאטנים הקליניים ימליצו לנו, לאכול ארוחות קטנות ורבות במרווחים קטנים יחסית כדי לא להעמיס על המערכת הלא בשלה,  בניגוד לאכילת כמות גדולה יותר ופחות ארוחות ביממה. בנוסף לאכול לאט כדי שמנגנון השובע יעבוד ונוכל לאכול את הכמות שאנחנו זקוקים לה ולא יותר.

אחרי שצלחנו את השלב הראשון שבהבשלה הגיע שלב החלפת התזונה. המחקרים שעוסקים בהתחלת מוצקים עוסקים כמעט כולם ברכיבים אלרגניים וכיצד הם מתעכלים במערכת העיכול של התינוק, המחקרים הללו מתחלקים לשניים. הסוג הראשון מדבר על חשיפה מוקדמת של מערכת העיכול לאלרגנים, חשיפה שנעשית תחת המטריה של ההנקה במטרה לצמצם את הסיכוי לפתח אלרגיות מה שאומר שכבר מגיל 4 חודשים אפשר לתת לתינוק לטעום כל מזון שהוא ברמת הטעימה כדי לחשוף את מערכת העיכול שלו לאלרגנים השונים. כשמדברים על טעימה לא ממש מצפים מהתינוק לאכול ארוחה שלמה של אותו המזון אלא לטעום כמות מאוד קטנה (מקסימום כפית) בד"כ על האצבע של ההורה ישירות לפה התינוק. מגיל 6 חודשים כבר מדובר על חשיפה גדולה יותר של מוצקים אפילו לכדי ארוחה שתחליף את ארוחת החלב.

המחקרים האחרים מדברים על הבשלה של מערכת העיכול באופן כמעט מוחלט כדי שכשאנחנו כבר נציג למערכת את המזונות האלרגנים היא תהיה מספיק חזקה כדי להגיב אליהם יפה ותדע להתמודד איתם ולא לפתח אלרגיות בהכרח.

 

במדינות העולם המערבי היום נוהגים ללכת לפי המחקרים מהסוג הראשון, אלה שטוענים לסיכוי מופחת לפתח אלרגיות בחשיפה מוקדמת לאלרגנים ולכן היום ההמלצה של משרד הבריאות בישראל כמו גם גופים מקבילים בעולם המערבי היא להתחיל "טעימות מוצקים" כבר בגיל 4 חודשים.

שתי הגישות האלו מדברות על הסיכוי לפתח אלרגיה אבל לא עוסקות כלל במרכיבים אחרים הדרושים לנו בהקניית הרגלי אכילה נכונים עבור ילדינו ובעולם בו השמנת היתר היא מחלה מתפשטת אני חושבת שחשוב שנעסוק גם במרכיבים האחרים של הבשלות של מערכת העיכול על מנת שבסופו של יום נוכל לתת לילדינו את הכלים הטובים ביותר להרגלי אכילה אופטימאליים.

מוכנות מוטורית

 

הדבר הראשון שאליו אני רוצה להתייחס הוא המוכנות המוטורית של התינוק לאכול. כל מי שניסה להאכיל תינוק בן 4 חודשים ודאי נחשף לעובדה שהתינוק אינו יושב עדיין ואינו יודע ללעוס ושכזה ודאי אינו מוכן להתמודד עם מזון שאינו נוזלי. אני רוצה לפרט את הנקודה הזו.

כשתינוק נולד הוא אינו מכיר את גופו ואת היכולות התנועתיות שלו ואינו יכול עדיין להחזיק את גופו באופן עצמאי. כמו שכבר ציינתי מערכת העיכול ומערכת הנשימה אינן מסונכרנות אחת עם השנייה ולוקח להם זמן להבשיל, רק כאשר התינוק מגיע לשלב שהוא יכול להחזיק את הגוף שלו זקוף באופן עצמאי, רק אז, מסתנכרנות המערכות. התינוק שלנו שלא כמו חיות אחרות שנולדות ומיד מתחילות ללכת, מזדקף בשלבים ומגיע להזדקפות מוחלטת רק בין גיל שנה לשנה וחצי כשהוא מתחיל ללכת באופן עצמאי. אך גם כאן יש שלבים בדרך. בדרך כלל כאשר תינוק לומד להתיישב עצמאית (בטווח שבין גילאי 8-10 חודשים) המערכות מגיעות להבשלה וסנכרון מסויימים. בשלב הזה אפשר לראות כיצד תינוקות שפלטו הרבה מפסיקים לפלוט, תינוקות שהיו מורגלים רק ביניקה/מציצה מצליחים לבצע פעולות של לעיסה גם בלי שיתאמנו על כך מבעוד מועד. השלב הזה הוא גם השלב האידיאלי מבחינה מוטורית ופיזיולוגית להתחיל לתת לתינוק שלנו להתנסות עם המוצקים.

מוכנות קוגנטיבית

 

היבט נוסף וחשוב לא פחות הוא ההיבט הקוגניטיבי. תינוק שאך נולד הוא יצור חושי כמעט באופן מוחלט, הקוגניציה שלו מתפתחת בשנות חייו הראשונות. בשלב הראשון הוא עוד לא מבין שהוא ישות עצמאית ונפרדת מאמא ולאט לאט ככל שהזמן עובר הוא מבין שהוא נפרד ממנה ושיש לו יכולות שלא קשורות אליה. כשאני כאמא אנסה להאכיל תינוק שאינו בשל לכך הוא לא תמיד ירצה לקבל את השינוי, אני בעצם יוצרת לו סוג של "הרעת תנאים" כי הוא רגיל לאכול באופן מסוים ואני משנה לו את אופן ההאכלה הזה. בשל כך לא תמיד ההאכלה של תינוק כזה תהיה קלה ונעימה וזורמת. אני שומעת מהרבה הורים על הצורך להסיח את הדעת של התינוק כדי שיאכל. מכיוון שהתינוק בשלב הזה לא יכול לומר לנו אם הוא רעב או שבע אני מניחה את ההנחות שלי ולפיהן אני פועלת. מבחינתי המזון הוא מזון שאמור להחליף ארוחה בשלב מסוים בעוד שמבחינת התינוק זוהי רק התנסות בעולם מלא התנסויות. האוכל מגיע בדרך אחרת. כשאני מתחילה להסיח את דעתו של התינוק ויש המון דרכים לעשות את זה (לאכול מול הטלוויזיה, אווירון, סיפור תוך כדי אכילה והגנבת הכפית פנימה, האכלת מוצקים בבקבוק עם פטמה גדולה יותר ועוד) אני בעצם מייצרת ניגוד אינטרסים עם מנגנון הרעב והשובע של התינוק. בשלב הראשון אני מאכילה במשטח מוטה מה שמגביר את ההתנגדות של התינוק להאכלה בד"כ מכיוון שבמשטח מוטה כשהראש עוד לא מחזיק את עצמו על הגוף באופן עצמאי ומייצר משקל רב על הצוואר ומנגנון הבליעה מאוד לא נעים לבלוע. המערכות גם עדיין לא מסונכרנות לגמרי והתינוק עלול להכניס את המזון בלי משים למערכת הנשימה ולהגיב ברפלקס הקאה. במקרה הזו אני ממליצה להורים שמחליטים ללכת עם הגישה של חשיפה מוקדמת לאלרגנים לא להאכיל את התינוק במשטח מוטה אלא להחזיק אותו בזוית של 90 מעלות, עם תמיכה לפלג הגוף העליון (אפשר בישיבה עלינו עם תמיכה מתחת לבית השחי) ואז להאכיל, ככל שהתינוק יהיה זקוף יותר החוויה תהיה לו נעימה יותר ויהיה לו קל יותר לבלוע.

בשלב השני כשהתינוק כבר יושב עצמאית ואני מאכילה אותו אני בעצם לא נותנת לו להתנסות באופן עצמאי ובכך מעוררת שני דברים, הראשון לקראת גיל שנה התינוק מאוד מודע ליכולות שלו ורוצה לבדוק אותם בכל דרך אפשרית כמו גם את התגובות שלנו ההורים ולכן כשאני מונעת ממנו את היכולת אני מייצרת אצלו תסכול ולעיתים גם "בדיקת השטח". הוא מבין שזה חשוב לי שהוא יאכל והוא עלול לפתח רצון לעשות את הדברים עצמאית כדי לבדוק את התגובות שלי. הדבר השני הוא מוטורי גרידא, אם אני מאכילה תינוק שכבר יושב אני מונעת ממנו את ההתנסות במרקמים שונים ובמוטוריקה עדינה.

 

מזון כמאבק כוח

 

אוכל הוא נקודת התורפה של הורים רבים. סביב הנושא הזה מתפתחים במהלך חיינו כהורים הרבה מאוד מאבקי כוח עם הילדים. כשאנחנו נמצאים במאבק כוח עם הילדים שלנו שני הצדדים יוצאים מופסדים. ההורה כי הוא קלקל את מערכת היחסים עם הילד והילד כי הוא הבין הבנה מוטעית שגורמת לו להתנהג התנהגות שלילית כדי לקבל תשומת לב.

אם מתייחסים לכל האלמנטים הקשורים להתחלת מוצקים אפשר להגיע למסקנות נוספות ומגוונות השונות מהנורמה הנהוגה שרואה רק את ההיבט של חשיפה לאלרגנים. ברמה התזונתית מסכימים היום בעולם המערבי שמומלץ שהתינוק יינק לפחות בשנה הראשונה לחייו ולאחר מכן בשילוב עם מוצקים לפחות עד גיל שנתיים. ברמה התזונתית חלב האם מתאים לתינוק כמעט באופן בלעדי עד גיל שנה. תינוק שאוכל רק חלב אם לא יתאים לעקומות הגדילה של טיפות החלב כי הן מתאימות לתינוקות שכבר מתחילים מוצקים בגילאים קטנים יותר. מצד שני יזכה לחשיפה הדרגתית למזונות אחרים ומערכת העיכול שלו תהיה חזקה מספיק כדי להתמודד עם המזונות הללו. הוא יגיע בשל יותר ומוכן יותר לאכילה ובנוסף לא יפתח התנגדות ו"משחקי כוח" סביב נושא האוכל.

ההצעה שלי שכוללת בתוכה התחשבות במרכיבים הנוספים שאינם באים בחשבון במחקרים עליהם מתבססים במערכת הבריאות היא להמתין לבשלות של התינוק לא רק מההיבט של החשיפה לאלרגנים אלא גם מההיבט הפיזיולוגי, גם מההיבט המוטורי וגם מההיבט הקוגנטיבי. כאשר תינוק בשל הוא ישמח לשנות את התזונה שלו ולא לשתות חלב בלבד.

בהצלחה ובתיאבון.

 

כותבת המאמר עינת דולב הדס היא מדריכת ליווי התפתחותי והנקה מוסמכת ובעלת סטודיו "הורים אונליין" במודיעין, בית לפעילויות להורים ותינוקות.

כתבות נוספות בנושא

עצירות אצל פעוטות – אפשר למנוע אותה

עצירות אצל פעוטות – אפשר למנוע אותה

ישנן לא מעט תפיסות שגויות הנוגעות לעצירות אצל תינוקות. פעילות המעיים של פעוטות היא איטית יותר, ויכולה לפעול באופן תקין גם אחת למספר ימים. יחד עם זאת, ...

איך למנוע אנמיה אצל תינוקות ופעוטות?

איך למנוע אנמיה אצל תינוקות ופעוטות?

מניעת אנמיה הינה בעלת חשיבות גבוהה בשנות החיים הראשונות, מכיוון שאנמיה בגילאים אלו עשויה לגרום לעיכובים התפתחותיים ונזקיה עשויים להיות בלתי הפיכים. ...

תזונה לשיפור ספיגת הסידן אצל תינוקות

תזונה לשיפור ספיגת הסידן אצל תינוקות

חלב ומוצרים עשירים בסידן הם חלק חשוב מתזונתם של תינוקות וילדים, אך למרות זאת ילדים רבים סובלים מחוסר בסידן. חוקרים מעריכים כי הסיבה לכך נעוצה בקושי ...

הצג כתבות נוספות
עבור לתוכן העמוד