אדמת או אבעבועות רוח – במה מהם התינוק שלי חולה?

כ העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם וניתן להצביע על לא מעט פריחות ומחלות אפשריות בעור, חלקן דומות למראה אך לעיתים יכולות לנבוע מגורמים שונים ולגלות תסמינים נוספים או דפוס ייחודי שמסייע לרופא להבדיל ביניהם.
עורם של תינוקות וילדים רגיש ועדין יותר והרבה ממחלות הילדים הנפוצות מלוות גם בפריחה או תופעות עוריות שונות. במאמר הבא נעשה לכם סדר בהתייחס לשני מחלות נפוצות שלפעמים חל לגביהם בלבול: אדמדמת מצד אחד, ואבעבועות רוח מהצד האחר.

אדמדמת אצל תינוקות וילדים: כל מה שחשוב לדעת

אדמדמת הוא השם העברי של מחלות נגיפיות מסוג Roseola Infantum, הנובעות מווירוסים ממשפחת ההרפס: הרפס מסוג 6 יוצר מחלה ויראלית נפוצה המכונה "אדמדמת אביבית", שעלולה להופיע בכל ימות השנה. הרפס מסוג 7, הסוג השכיח פחות, עלול לגרום לאדמדמת בגיל מאוחר יותר ובמיוחד בעונות המעבר.
כיאה למחלה נגיפית, ההידבקות באדמדמת מתרחשת בדרך כלל דרך חשיפה לרוק או הפרשות אחרות של מבוגרים או ילדים הסובלים מהמחלה, גם אם הם א-סיפטומטיים. המחלה באה לידי ביטוי בנגעים קטנים, שטוחים יחסית, בגוון ורוד. לרוב הפריחה תתחיל באזור הבטן, החזה או הגב, ומשם צפויה להגיע לגפיים ולאזורים אחרים בגוף. התסמינים הנלווים משתנים בהתאם לסוג האדמדמת, ועשויים לכלול מלבד חום גם אדמומיות ונפיחות בעיניים, נזלת, שיעול, רגישות בגרון, שלשולים, עצבנות ועוד.
סממן ייחודי נוסף של אדמדמת תינוקות הוא באופן ההתפתחותה. למחלה זמן דגירה של כ-15-5 ימים, כאשר היא מתחילה בכ-4-3 ימים של עליית חום ורק לאחריהם תחל הפריחה. אם המערכת החיסונית תקינה המחלה עשויה לעבור ללא תסמינים, אולם מנגד ייתכנו פריחה וכן מספר סיבוכים של אדמדמת, לרבות פרכוסי חום.
ברוב המקרים הפריחה נעלמת מאליה לאחר כ-48-24 שעות, מבלי שיש צורך בטיפול ישיר. עם זאת יש כמה טיפולים תומכים שניתן לשקול במקרה של אדמדמת תינוקות: תרופות להפחתת חום או לשיכוך כאבים על בסיס פרצטמול במידת הצורך, הקפדה על שתייה מרובה, אוורור של חדר הילד.
לאחר ההידבקות הנוגדנים צפויים להמשיך ולהישאר בגוף הילד, מה שמקטין את הסיכויים שהוא יסבול מהדבקה חוזרת. ניתן לשלוח אותו לגן 24 שעות לאחר החום האחרון, אם כי רוב ההורים יעדיפו להמתין עד תום הפריחה.

כאבעבועות רוח ילדים: מאפיינים עיקריים
אבעבועות רוח, הנפוצה בעיקר בגילאי 8-2 ומאפיינת באופן מובהק כמעט לחלוטין ילדים, היא מהמחלות השכיחות ביותר בשנים הראשונות לחיי הילדים. המחלה נגרמת אף היא כתוצאה מנגיף ממשפחת ההרפס, כשרוב ההתפרצויות חלות בחודשי האביב. הביטוי העיקרי שלה על גבי העור הוא נגעים שטוחים בצבע אדום, שמקבלים עם הזמן צורה של שלפוחיות הממולאות בנוזל שקוף. במצב המקובל הפריחה תתחיל מהקרקפת ותגיע משם לאזור הפנים ולשאר חלקי הגוף, כשכל עת מחלימים נגעים אבל מתפתחים במקומם חדשים עד שהפריחה מסתיימת כעבור כשבוע ימים. בעקבות היווצרות הנוגדנים בגוף הסיכוי לחלות במחלה פעם נוספת נמוך מאוד, אבל קיים.

בעוד שאצל תינוקות קשה ברוב המקרים לזהות את המחלה עד שאותה פריחה מתרחשת בפועל, אבעבועות רוח בילדים גדולים יותר יכללו פעמים רבות תסמינים כלליים – דוגמת חום, ירידה בתיאבון או בהרגשה הכללית, כאבי בטן ועוד – כיום או יומיים לפני תחילת הפריחה, ולפעמים גם אחריה. ייתכנו סיבוכים, דוגמת זיהום משני בעור ובמקרים קיצוניים מאוד דלקות המתרחשות לאחר חדירת הנגיף למחזור הדם.

אבעבועות רוח נחשבת למחלה מדבקת במיוחד, שעלולה לעבור בקלות באוויר או במגע. תקופת הדגירה שלה ארוכה יחסית (כ-21-10 ימים), והדבקת הסביבה נעשית לקראת סוף התקופה. בפועל חשוב שהילד הסובל מאבעבועות רוח יישאר בביתו משך כל תקופת החום (וגם 24 שעות לאחריו), וכמובן שגם כל עוד הנגעים אינם הגלידו לחלוטין. אסור לזלזל בהנחיות אלה, מכיוון שחזרה מהירה מדי עלולה לגרום להדבקה המונית ול"מיני מגפה" בגן.

הטיפול המרכזי לאבעבועות רוח הוא החיסון, הניתן באופן שגרתי בטיפת חלב בגיל שנה ובבית הספר בכיתה א'. זהו חיסון בטוח, בו תופעות הלוואי נדירות ופשוטות, המספק הגנה של 92-85% במניעת הידבקות (במנה הראשונה והשנייה, בהתאמה).

במידה ובכל זאת נדבקים וחולים באבעבועות רוח, ניתן להקל על התסמינים באמצעות תרופות להורדת חום ושיכוך כאבים ממשפחת פראצטמול, אמבטיות נעימות וכן משחות ותכשירים להקלה על הגרד בהמלצת הרופא המטפל.