איך ברזל משפיע על המוח של התינוק?

מגיל הלידה ועד גיל שלוש הגוף נמצא בתהליך התפתחות מואץ, שמשפיע על כל מערכות הגוף. אחד האיברים שעובר תהליך התפתחות מקיף במיוחד הוא המוח. מחקרים מצאו שתינוקות שסבלו מאנמיה כתוצאה מחוסר ברזל בינקותם, סבלו מפערים בהתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית. הפיתרון: טיפול מניעתי

מהרגע שבו תינוק נולד, גופו מתחיל להתפתח באופן מואץ. תוך מספר חודשים משקלו מוכפל ומשולש, גפיו ועמוד השדרה מתחזקים ולהורים זה נראה כאילו בכל יום תינוקם לומד משהו חדש. אחד האיברים החשובים שמתפתחים בין גיל 0 לגיל 3 הוא המוח. התינוק חווה רגשות שונים, רוכש שפה, נחשף לתחושות חדשות, מזהה קולות וטעמים ועם כל מידע חדש שנקלט הוא מפתח את יכולותיו הרגשיות, הקוגניטיביות והמוטוריות.

כמו כל תהליך למידה, ההתפתחות השכלית של התינוק צריכה תנאים טובים לצמיחה. תנאים אלו באים לידי ביטוי באווירה רגועה, בקשר חם ורציף עם הוריו, בחשיפה לגירויים מתאימים ובתזונה מלאה ונכונה. מחסור תזונתי, ובמיוחד מחסור בברזל, עשוי לעכב את יצור קשרי העצבים במוח שמשפיעים על תהליך הלמידה, להפחית את מספר תאי המוח ולצמצם את שכבת הבידוד שעוטפת את התאים. מחקרים מצאו הבדלים משמעותיים בין היכולות הקוגניטיביות של ילדים בגיל בית הספר שסבלו מאנמיה כתוצאה מחוסר ברזל בצעירותם, לבין אלו שלא.

כיצד נגרם מחסור בברזל?

תינוק נולד עם מאגרי ברזל שמספיקים לארבעת חודשי החיים הראשונים. לאחר מכן, מאגרי הברזל בגופו מתדלדלים במהירות נוכח ההתפתחות המואצת וקשה מאוד להשלים אותם באמצעות תזונה בלבד. משרד הבריאות מצא כי הילדים בישראל סובלים מחוסר בברזל בהשוואה לילדים במדינות מפותחות אחרות, בשל מספר מאפיינים תזונתיים ייחודיים, בהם:

• הרגלי אכילה: בישראל מרבית המשפחות צורכות יותר עוף וקטניות מאשר בשר אדום, שעשיר יותר בברזל.
• הדת היהודית: הכשרת מוצרי הבשר מפחיתה באופן משמעותי את כמות הברזל הזמין שנמצא בו. כמו כן, הפרדת השעות הארוכה בין צריכת בשר לבין צריכת מזונות חלביים גורמת לצריכה נמוכה יותר של בשר ומוצריו.
• מעונות היום: בחלק נרחב ממעונות היום בישראל מזינים את התינוקות והפעוטות במזון צמחוני המבוסס על קטניות ודגנים, בשל מגבלות שונות.
  

הסכנה במחסור בברזל: אנמיה

אחת הסכנות שבהתדלדלות מאגרי הברזל היא היווצרות אנמיה. זוהי תופעה נפוצה בקרב תינוקות ופעוטות בישראל שבאה לידי ביטוי במחסור בכדוריות דם אדומות או המוגלובין נמוך הגוררים ירידה באספקת חמצן לתאי הגוף.
אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל משפיעה על יותר משליש מאוכלוסיית העולם, כששתי האוכלוסיות שנפגעות מכך ביותר הם נשים בהריון ופעוטות.  ארגון הבריאות העולמי (WHO) העריך כי 51% מהילדים מתחת לגיל 4 שחיים במדינות מתפתחות הינם אנמים כתוצאה מתזונה דלה בברזל ומיכולת ספיגה נמוכה של הברזל שבמזון.

מחקרים מצאו שאנמיה בגיל צעיר עשויה להשפיע על ההתפתחות המוטורית ואף על ההתפתחות הקוגניטיבית. תינוקות ופעוטות שסובלים מאנמיה נוטים להיות תלותיים, עייפים, הססנים וזהירים. כתוצאה מכך הם נוטים להיצמד יותר להוריהם ולכן היכולות החברתיות שלהם נפגעות, כמו גם יכולת החיקוי ולמידה של דברים חדשים מהסביבה.

ממצאי המחקר מראים הבדלים משמעותיים בין ההישגים בבתי הספר של ילדים שסבלו מצעירותם מאנמיה, לבין אלו שלא. הבדלים אלו באו לידי ביטוי ביכולת ההקשבה, בשמירה על ריכוז ועוד.

המחקרים שנערכו אף גילו כי מרבית הילדים בגילאי 6 ומעלה שסבלו מעיכוב קוגניטיבי כתוצאה מאנמיה, לא הצליחו לשפר את יכולותיהם גם לאחר שהאנמיה טופלה. לעומתם, טיפול באנמיה בילדי הגן השיג תוצאות טובות יותר. ממצאי המחקר תומכים בגישה כי טיפול מניעתי באנמיה באופן גורף לכלל התינוקות הוא המפתח להתפתחות קוגניטיבית ומוטורית תקינה.

הפיתרון: תרופה למניעת אנמיה עד גיל שנה וחצי באופן גורף

בשל ממצאים אלו ואחרים, משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים בישראל ממליצים על מתן ברזל לתינוק בכל יום לכל התינוקות מגיל 4 חודשים ועד גיל שנה וחצי. בבחירתכם תוסף ברזל לתינוקכם מומלץ לבחור בתוסף שהוגדר כתרופה למניעת אנמיה על ידי אגף הרוקחות במשרד הבריאות.

 

בנוסף, מומלץ לתמוך בתהליך ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית בעזרת תזונה עשירה בברזל המבוססת על בשר אדום, כבד ודגים, ולהמשיך בביצוע בדיקות דם תקופתיות אחת לתקופה עד לגיל 3. 

 

הצג כתבות נוספות